כנראה גם את פוגשת את האשה הזו לפעמים. עייפה, בקושי עוברת את היום ומחכה בחוסר כוח ליום הבא שיגיע… 

אולי יש פתרון למצב המתסכל כ"כ? ולמה הוא כל כך מוכר?

אני רוצה לספר לך שאפשר להתחמק מהמצב הלא נעים הזה…

כדאי שתדעי שבזמן ההיריון הגוף שלנו עובר שינויים רבים.

נפח הדם גדל ב50%, כמות הנוזלים בגוף גדלה, קצב הלב גבוה, זרימת הדם בוורידים איטית מהרגיל.

חוץ מזה, הרחם לוחצת על הסרעפת ומקשה על הנשימה והעליה במשקל, ג"כ מעמיסה לנו על שרירי הנשימה.

לא מספיק?

יש גם לחץ על שרירי רצפת האגן, כאבי גב ומתיחה של שרירי הבטן. 

הדבר שיכול להקל ולאזן את השינויים האלו, ולהעניק לנו הרגשה טובה יותר,

זה רק פעילות גופנית. 

מה תרוויחי כשתקפידי על פעילות קבועה?

תפחיתי או תמנעי כאבים

תשפרי את הדימוי העצמי

תשפרי את זרימת הדם (מסייע בהורדת בצקות)

תפחיתי רמות של מתח, חרדה ודיכאון

תכיני את הגוף להתמודד טוב יותר עם ההיריון והלידה

תחזקי את שרירי הבטן ושרירי רצפת האגן.

תזכי לשינה טובה יותר במשך הלילה

תרגישי חיוניות ועירנות.

לכן,  ממליצה לך בחום,  גם כשאת לא מרגישה במיטבך (כמובן, יש מישהי שכן?)

ולא משנה באיזה שלב את נמצאת, מומלץ לבצע פעילות מתונה לא משנה איזה -העיקר זו שתעשה לך טוב!

בגד טוב, קצת איפור ויציאה לאויר הצח  ישנו לך את כל ההרגשה. ממדוכדכת וכאובה תהפכי לחיונית ופעילה ותרוויחי את כל התועלות שכתבנו כבר למעלה.

איזה פעילות כדאי לעשות?

ועל מה להקפיד תוך כדי פעילות?

שימי לב,

*אפשר לעשות פעילות במשך כחצי שעה, שלוש ארבע פעמים בשבוע.

*פעילות מתונה בלבד – הליכה, שחיה, יוגה, לא קפיצות, ניתורים או ריקודים.

*משבוע 12, לא פעילות בשכיבה על הגב!

*להקפיד על הפסקות לעיתים קרובות.

*לשתות הרבה מים תוך כדי פעילות.

*לבדוק כל הזמן שמצליחים לדבר רגיל, בלי התנשפויות.

*במקרה של הרגשה כללית רעה או קוצר נשימה, לעצור מיד.

*אם מרגישים כאב ראש חד, סחרחורות, תחושת עילפון, העדר תחושות, התכווצויות או דימומים, יש להפסיק מיידית ולפנות לעזרה רפואית.  

מאחלת לך שתרגישי רגועה, רפויה, חיונית ושמחה

בשבועות האחרונים נחשפנו כולנו לפירסומות של בתי החולים שרק מחכים שתבואי ללדת אצלם.

אחרי ששמענו וקראנו וחלק מאיתנו גם חוו על עצמן את ההתנהגות המבישה בצל הקורונה

הם נלחצו והתחילו לפרסם מודעות ענקיות ולהסביר למה שווה לבוא דווקא אליהם.

אחד הדברים בפרסומת, שמראה על שינוי מגמה מעניין זה הפרסום על לידות מים.

עד השנים האחרונות הכרנו שבחו"ל יולדים במים ונשים שעלו מחו"ל הסבירו בהתלהבות איזו חוויה זו ואיך אי אפשר בלי מים…

לנשים שהיו באידיאל של לידה טבעית היו כמה בתי חולים בודדים בארץ שנותנים ללדת בתוך המים.

והנה –

שינוי מגמה.

ואם זה הפרסום שאמור למשוך לקוחות כנראה יש דרישה מהציבור.

אז מה זה בעצם לידה במים?

בלידת מים היולדת נמצאת במשך הצירים וגם בלידה עצמה שקועה במים עד מעל לחזה.

בחלק מבתי החולים יש מערכת מובנית של אמבטיה מיוחדת בחדר הלידה, ובחלק מבתי החולים ניתן להביא מהבית בריכה מתנפחת של חברת. intex.

יש להקפיד על מספר הדגם של הבריכה ועל המידות המתאימות כך שיהיה נוח ליולדת ויהיה אפשר לשנות תנוחות בקלות ותהיה אפשרות לנוח על הדופן הקשיחה בנוחות ובביטחון.

מה התועלת של לידה במים?

הו,

הרבה מאד.

שכיבה במים גורמת להרפיית השרירים. לכן, הכאבים מופחתים, הפרשת ההורמונים שמקדמים את הלידה מוגברת, והפרשת הורמוני מתח שמאריכים את הלידה מופחתת.

ולכן –

יש פחות משככי כאבים (בלי אפידורל) יש פחות זירוזים (אין צורך בפיטוצין) ויש יותר תנועתיות.

כשאשה צפה היא יותר קלילה ורפויה. גם בשכיבה על הגב היא לא עוצרת את התקדמות העובר כי אין התנגדות של המיטה ואפשר לזוז ביתר נוחות ובפחות כאבים.

למי מיועדת לידת מים?

כיום בישראל, יכולה ללדת במים אישה מלידה שניה והלאה, בסיכון נמוך, בלי סיבוכי היריון, בלי ניתוחים קיסריים בעבר ובתנאי שהלידה ממשיכה לפי התוכנית. בכל מקרה של שינוי או בעיה צריך לצאת מהמים.

כדאי לדעת כי גם בלי לשבת באמבטיה,  בזמן הצירים מאד מאד מרגיע לשהות במים.

אפשר לכוון את ה"טוש" על עצם הזנב מאחורה ואז יש הקלה מאד משמעותית בכאב.

בשנים האחרונות משרד הבריאות מאשר גם ללדת בתוך המים. זה לא מסוכן כי התינוק יוצא מתוך מי השפיר ,למים חמימים וזה נעים לו וגורם לו פחות טראומות. רק צריך להקפיד בזמן שהתינוק יוצא שגוף האישה לא יצא בכלל מהמים כדי שהתינוק לא יתחיל לנשום לבד כשהוא עדיין בתוך המים. כל זמן שהוא לא יצא מהמים הוא ימשיך לקבל חמצן מחבל הטבור עד שירימו ויוציאו אותו.

במקרה שהאשה התרוממה במהלך הלידה ויהיה ספק אם התינוק כבר ניסה לנשום לבד יעבירו את היולדת להמשך לידה במיטת בית החולים ואז התינוק יתחיל לנשום עצמונית.

הייתי פעם עם יולדת בחדר לידה. זו היתה לידה ראשונה, ירידת מים ואולי 1 ס"מ פתיחה.

איך שהתחילו הצירים הם היו כנראה מאד עוצמתיים ומכאיבים כך שבכל כמה דקות קיבלה כל המחלקה תזכורת שלאישה הזו כואב. היא לא עצרה בעצמה וזעקה מכאבים.

בגלל שעוד לא היתה פתיחה ובכל אופן לידה ראשונה הצפי היה לשעות ארוכות שעוד מחכות לנו ובמקביל, אין מקום בחדר לידה לקבל אותה להרגעת הכאב.

הפתרון היחיד והמדהים היה באמבטיה. כל זמן שהיולדת ישבה על כדור לידה ועשיתי לה עם ה"טוש" זרם מים חמים על עצם הזנב, הצירים לא היו מורגשים בכלל! המים זרמו והיולדת היתה רגועה. אחרי שעה, היא כבר חשבה שלא יכאב לה כל הלידה…

ואז יצאנו לביקורת ולא עברו כמה דקות ושוב שאגות כאב…

המים ממש הרגיעו לה את הכאבים ובאמת, למרות כל התחזיות של הרופאים והמיילדות  אחרי שלוש שעות התינוקת היתה בחוץ. ההרפיה והתנועתיות וההרגעה גרמו ללידה להתקדם במהירות אל הסוף הטוב.

אז כן,

לידה במים זה דבר שווה.

גם אם תפחדי לסיים את הלידה במים נסי להיכנס ולשהות בם לפחות למשך הצירים כדי להירגע.

ובעז"ה, תזכרי את הלידה בחיוך ובהנאה!

והפעם אני רוצה לספר לך על תוכנית לידה.

למי היא חשובה?

מה התועלת שניתן להפיק מתוכנית כזו ומה היא מכילה? 

ישבתי פעם בחדר המתנה לרופאת נשים. ישבו לידי זוג, בעל ואישה  ודנו בהתרגשות ובציפיה

על תוכנית הלידה שלהם.

מה את רוצה? ומה אתה חושב על…? אני זוכרת שממש התפלאתי, עד כמה שאני מכירה את בתי החולים את הצוות, לכל בית חולים יש את הנהלים שלו, והצוות בדר"כ אסרטיבי מאד,  יודע איך הוא נוהג ועד כמה נוח לו להסכים עם רצונותייך.

זה לא מיותר, התוכנית הזו?

תנסי לגלגל במחשבתך את צמד המילים – תוכנית לידה.

נשמע כמו שני מקבילים, שלא ייפגשו לעולם. בלידה – הכל לא צפוי ולא ידוע, אז איך אפשר לתכנן?

והצוות שיהיה איתך בלידה -מכיר מה עליו לעשות ולא חייב לדבוק דווקא בתוכנית שלך, אז למה להתאמץ ולדמיין שכדאי? 

אבל, שימי לב,

בשנים האחרונות הבינו גם בתי החולים שהזכות להחליט והזכות ללידה בדרך שתיבחרי,

היא שלך.

יש יותר מודעות ונכונות מצד הצוות לבוא לקראתך, לשמוע את רצונותייך, ולנסות למלא את כל הפנטזיות שלך… כמובן, אם המצב מאפשר ובכפוף למגבלות.

הם הפנימו כי יולדת שמרגישה ששומעים אותה ומתייחסים לרצונותיה יותר רגועה, חשה ביטחון ושליטה בתהליך וכך מצליחה לעבור לידה פעילה ולהפחית סיבוכים והתערבויות.

כשחשבתי יותר לעומק, הבנתי שבעצם החשיבות הכי גדולה לתוכנית הלידה, היא בצורך לתאם ציפיות דווקא עם הבעל. להסביר מה אני רוצה ולמה אני מחכה למלווה שלי.

קרה לך שמאד רצית לנוח קצת ולהיות עם עצמך כשהצירים קצת הפסיקו ובדיוק אז המלווה שלך רצה להתרגש איתך ביחד, ולשמוע תיאורים מפורטים על איך את מרגישה?

שמעת פעם על מישהי שהרגישה שהיא חייבת אפידורל כאן ועכשיו, אבל בעלה הודיע שהם החליטו בבית שהם נגד אפידורל ?(מקרה אמיתי שנכחתי בו…) 

את מפחדת לבקש פרטיות בזמן הבדיקה כי לא נעים לך מהמלווה, שיכול להיעלב?

פה, בדיוק לנישה הזו נכנסת תוכנית הלידה.

שבו בנחת, על כוס קפה, והסבירו אחת לשני או לשניה, למה אתם מצפים, איך חשוב לכם להעביר את השעות בחדר הלידה, מה דעתכם על מהלכים או התערבויות שונות כמו אפידורל, חיתוך חיץ, מוניטור צמוד או לא, שהיה במים או לא, סוגי תנועה שנוחים ורצויים, אור בחדר או עמעום אורות, שקט או מנגינות ברקע, רוצה לדווח לכולם שאת פה,או מעוניינת בצנזורה מוחלטת ולא לענות לטלפונים….

לא תאמיני איך דברים נשמעים ומובנים באופן שונה פשוט, כשמדברים עליהם.

זמן הכנת התוכנית הוא גם הזדמנות לדון בינכם, באיזו צורה אתם חושבים שיש לטפל בתינוק?

אילו חיסונים וטיפולים אתם מאשרים לתת לו? ביות, עור בעור, או מנוחה שלימה ליולדת?

כשתשבו במנוחה ותסכימו בינכם, גם יהיה לכם ברור על מה ברצונכם לשאול את הרופא המטפל,

תיזכרו בתופעות שהייתם מעדיפים לוותר עליהם, והנה, יש לכם זמן ואפשרות ללמוד איך למנוע אותם. תוכלו להרים טלפון לבית החולים ולשמוע על המדיניות שלו לגבי נושאים שונים) כמו לידה במים, למשל).

על התוכנית להיות קלילה וברורה, קצרה ונוחה לקריאה כדי שתוכלו לעבור עליה, או להעביר אותה לצוות בזמן המתאים.

למי התוכנית הזו לא מתאימה?

רק אם את מתקשה להסתגל לשינויים בתוכנית שלך וכל שינוי קטן בזמן הלידה יגרום לך למצוקה, או אם את סומכת על הצוות בעיניים עצומות ואינך נוהגת לבקש דבר או שאת מפחדת להתנגד להצעות הטיפול שלהם. ומעדיפה שיקבעו בשעת מעשה בהתאם למצב, אל תנסי לתכנן כלום.

אז קדימה,

שבו ותאמו תהליכים ורצונות.

כשקראת את המאמרים הקודמים בטח כבר הרגשת את הדאגה שלי לרוגע שלך, את הרצון שתגיעי ללידה מעצימה וחוויתית תוך הפחתת חרדות ונשימה עמוקה ומרפה…

לכן הכנתי ללקוחות שלי תוכנית לידה מהממת, שמקיפה את כל מהלך הלידה והאישפוז, מוכנה למילוי כרצון כל איש או אישה.

לפרטים מדויקים יותר על התוכנית ממליצה לך לעבור לעמוד הקורסים והסדנאות.

ניסית להבין למה הוא משמש? הרי לא הגעת לחדר ג’ימבורי. אז מה הוא עושה כאן? רצית לדעת איך משתמשים בו? ואיך תנצלי אותו בצורה מיטבית?
כדי לקדם את הלידה בצורה שמתאימה למבנה הגוף, ולהתקדמות התינוק ולא בעזרת זירוזים מלאכותיים, חשוב להיות בתנוחות זקופות ובתנועתיות מרובה בשעת הלידה.

למה?

1. כי בעמידה את מעודדת זרימה טובה יותר של דם אל השליה ואל התינוק.
2. בעמידה את גם מגדילה ב30% את נפח חלל האגן יחסית לנפח שלו כשאת שוכבת על הגב.
3. כשאת עומדת/ יושבת/ נשענת קצת קדימה עצמות הזנב והעצה (עצמות עמוד השדרה התחתונות) חופשיות לנוע לאחור והמרחק בין עצמות האגן גדל –
   מה שמאפשר תנאים אופטימליים להתקדמות התינוק באגן.
4. כשאת מתנועעת בצורה א-סימטרית, א ת פותחת עוד יותר את מבוא האגן.
5. גם התינוק שנמצא באגן זקוק לעזרה של כוח הכובד ולתנועות הלא סימטריות שלך כדי להתברג ולהגיע אל תעלת הלידה בתנוחה שתקדם את הענינים ביתר קלות ותקל על הצירים.
    
   אבל את הרי יודעת שאין לך כוח בלידה לעמוד או להסתובב כל הזמן.

אז מה כן את יכולה לעשות?
הכדור גם רך ונוח יותר מישיבה על כיסא ומחלק את העומס על מפרקי הירכיים ומפרקי האגן שווה בשווה. כשאת יושבת על הכדור בצורה נכונה, את מרויחה תנועות טבעיות וקלות שממריצות את מחזור הדם, משחררות מתחים, מונעות מאמץ יתר משרירי הגב התחתון ומחזקות בעדינות את שרירי היציבה.
זאת אומרת, שכשאת משתמשת בכדור את מקבלת בקלות ובלי מאמץ את כל התועלות של התנוחות הזקופות והתנועתיות.
 
איך כדאי לך להשתמש בכדור?
קרבי את הכדור אל הקיר ופסקי רגליים.
שבי על הכדור תוך כדי שאת מחזיקה אותו עם השוקיים שלך
כדי שלא יברח ויזוז מהקיר.
 
בסוף ההריון ובשלב הראשון בלידה
כדאי לשבת על הכדור ולהישען קדימה.
שימי לב שהאגן שלך גבוה מהברכיים, באופן שיעזור לתינוק להתמקם בצורה נכונה
ובזוית שתואמת את ההטיה הטבעית של האגן קדימה.
 
טיפ –
שבי על הכדור באמבטיה וכווני את הטוש על עצם הזנב מאחורה. דבר זה מאד מרגיע וגם מרכך ומכין את צואר הרחם ללידה.
בחודש תשיעי עשי כך בבית, כל יום 10 דקות. כשמתחילה הלידה, תעשי כך במשך שעה לפחות עם הזרם, וכך תרגיעי את כאב הצירים. 
אפשר גם לנוח בעמידה על הברכיים תוך שהידים מונחות על הכדור ומחבקות אותו.
משקל עמוד השדרה נמשך אז למטה ע”י כוח הכובד וזה מעודד את התינוק לנוע למצג עורף קידמי.
המצג הזה מרחיק את משקל התינוק מעמוד השדרה ומקל על כאבי הגב שלך.
 
בשעת הלידה
*כשיש ירידת מים בלי צירים שבי על הכדור כחצי שעה ועשי מעגלים עם הכדור, שיגרמו לסיבובי האגן. כל כמה דקות החליפי את כוון הסיבובים.
*אם יש צירים והם רחוקים זה מזה, שבי על הכדור, כשכפות רגלייך יציבות על הרצפה
וקפצי בעדינות קפיצות קטנות.
*אם את עדיין יושבת על כדור בשעת הלחיצות, הישעני קדימה והתנדנדי מצד לצד. 
 
בעז”ה, כשתהיי פעילה בלידה,
תחליפי תנועות ותגווני – הליכה, ישיבה על הכדור, עליה במדרגות, הלידה תתקדם הרבה יותר במהירות ובפחות כאבים.

הריח של ספר טרי שיצא הרגע מהדפוס?

והספר שעומד על השידה,

מרגישה איך הוא מרחיב לך את כלי הנשימה?

כשאני בשיא העומס והלחץ

בערב חג

או לפני שמחה שאני מכינה בבית

בזמן של פרויקט גדול בעבודה

וגם בחופש כשכולם מסתובבים סביבי

רק מלהיזכר בספר הזה

שמחכה בסבלנות שאגיע אליו

רק מלדמיין את ההרפיה

שהוא משרה עלי

רק מלחכות לגלידה הטעימה שתתלווה אליו

אני מרגישה שהנשימה שלי נהיית עמוקה

הריאות נפתחות ומקבלות חמצן

השלווה מתחילה לבקר אצלי

והכל הופך יותר נשלט ונסבל…

גם לך יש משהו כזה שמרגיע אותך?

אולי זה שוקולד מנחם

אולי בקבוק בושם יוקרתי

שאותו את מאד אוהבת

יכול להיות שהנגן שלך בעצמו

מצליח לפתוח לך את הריאות

ונותן לך לנשום עמוק

ופשוט

להירגע…

ממליצה לך לחשוב

מה הדבר שמנחם אותך

שנותן לך אויר

שמעניק לך תקוה

ושימי לך בתיק

שאת מכינה שם בצד

בלי שהילדים יראו

בין כל מוצרי ההיגיינה

והטפסים

והבגדים

אל תשכחי

את הדבר הכי חשוב

שירפה אותך

שיירפא אותך

שיפחית לך כאבים

ויעניק לתינוק

חמצן מרפא ובריא,

ימשיך את הלידה

בלי הפסקות מיותרות

ויתן את כל התועלות

שאת יכולה להרויח

מנשימה עמוקה.

בלי שתתאמצי

ובלי שתחשבי איך

ובלי שתאמרי –

אבל אני לא יודעת לנשום….

איתך,

בדרך לאוצר המתקרב